בס"ד
בענין חטא מי מריבה
מפי הרב יצחק ולדומירסקי שליט"א
פרשת מי מריבה אשר עליה נענשו משה ואהרן דלא ייכנסו לארץ פרשה סתומה וחתומה ועיין באור החיים שביאר עשר דרכים בשם הראשונים.
והנה דעת הרש"י דחטאם של משה ואהרן דבמקום לדבר אל הסלע הכו בו והוא פחיתות קדוש ה'. והדברים מתמיהים וכמעט לא ניתנים להאמר, שהרי אין בהכאה שום דבר המקרב ביאת מים יותר מאשר דבור. ואילו היו מכים בראשם פשוט דלא היה זה חסרון בנס א"כ מה יש בהכאת הסלע יותר מהכאת הראש.
והנראה בזה באופן פשוט דהנה זה דבר ברור ופשוט דמצד המהות ליכא מידי בין נס לטבע דמי דעביד זה עביד זה ופשוט. ואין אנו מתייחסים לנס כאל דבר היוצא מגדר הטבע רק משום דלא הורגלנו אליו, שבראותינו ענין מיד רואים בו יד ה', כיון דההרגל עדיין לא הכהה החושים וזהו קידוש ה' שאנשים רואים את ה' בעניני העולם. אבל מעבר לזה אין בין נס לטבע כלום.
והנה בספר שמות פרק י"ז "ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם על פי ה' ויחנו ברפידים ואין מים לשתת העם וירב העם עם משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי מה תנסון את ה' ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא ויצעק משה אל ה' לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני ויאמר ה' אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר קח בידך והלכת הנני עמד לפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל. "
הנה כבר ראה העם יציאת מים מן הסלע ע"י הכאה ברפידים כמבואר ועל כן כאשר ראה העם שוב מעשה זה ע"י הכאה כאן, כבר חל עליהם ההרגל, ולא נתפעלו מזה כמו אילו היו רואים הוצאת המים מן הסלע בדרך דיבור שלא הורגלו אליו, והיה בזה קדוש ה' שכן היו מתפעלים ורואים יד ה'.
וזהו שהקב"ה אמר למשה "יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל" דאם היו מדברים אל הסלע היה בזה קדוש ה' כנ"ל.
והנה בדברים אמר משה " גם בי התאנף ה' בגללכם לאמר גם אתה לא תבא וגו' " והנה האי בגללכם צריך הסבר והרי חטאם של משה ואהרן גרמו. ואולם להנ"ל אילו היו ישראל בדרגה אחרת גבוהה יותר לא היתה מתכהה ההתפעלות אחר פעם אחת , והיה הקדוש ה' בהכאה כמו בדבור ודו"ק.
No comments:
Post a Comment